היבטים משפטיים של ספורט לאנשים עם מוגבלויות
ספורט נכים צובר כוח רב. עד כדי כך שאירועים גדולים כמו המשחקים הפראלימפיים מושכים עוד ועוד ספורטאים, מדינות וצופים. מלבד זאת, מספר הנכים בעולם גדל גם במהלך העשורים האחרונים.
נתוני עולם
בואו נסתכל על כמה נתונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO). אנשים שסבלו מנכות ייצגו בעבר 10 אחוזים מאוכלוסיית העולם במהלך שנות השבעים. עד שנת 2010, מספר זה עלה ל-15 אחוזים. כמו כן, חלה עלייה בפתולוגיות הנובעות מליקוי פיזי או קוגניטיבי.
הצמיחה של שיטות ספורט נכים אלה חושפת גם אתגרים חדשים בתחום המשפטי. דוגמה ברורה תהיה פיתוח רגולציה שקופה וספציפית יותר לעיסוק בספורט נכים.
עם זאת בחשבון, הבה נסתכל על כמה היבטים משפטיים בסיסיים של ספורט לאנשים עם מוגבלויות. אך תחילה ננתח את מושג הנכות שאומצו בתחומי הספורט והמשפט.
מושג הנכים ותפיסת החברה
אחד המושגים המקובלים ביותר לגבי מוגבלות הוא זה שהוצע על ידי ארגון האומות המאוחדות. ההגדרה קובעת כך:
"המונח "אנשים עם מוגבלות" משמש להחלה על כל האנשים עם מוגבלות לרבות אלה שיש להם ליקויים פיזיים, נפשיים, שכליים או תחושתיים ארוכי טווח, אשר, באינטראקציה עם מחסומי גישה וסביבתיים שונים, מעכבים את השתתפותם המלאה והיעילה. בחברה בשוויון עם אחרים".
הגדרה זו כוללת פרספקטיבה שעדיין שנויה במחלוקת. הבעיה היא שהוא לא מייחס את בעיית הנכות למחלה או למצב מולד/תורשתי.
לפי תפיסת האו"ם, מושג זה נובע מהאופן שבו החברה מסתכלת על אנשים בעלי מאפיינים שונים מאלה הנחשבים 'נורמליים', 'שימושיים' או 'בריאים'.
בשל כך, השיקול של האו"ם מחזק את הצורך לפעול מתוך המדינה, וכחברה, במדיניות ציבורית וביוזמות פרטיות. מדובר בקידום והעלאת המודעות לגבי הגיוון והשילוב של אנשים עם מוגבלויות. האינטגרציה האמורה חייבת להתרחש בתחום העבודה, הפוליטי, הספורט והמשפטי, כמו גם הדו-קיום של קהילה.
ספורט לנכים כשילוב
שוב, עלינו לראות בספורט גורם שילוב בסיסי לשילוב אנשים עם מוגבלויות במבנים ובדינמיקה של החברה שלנו. לספורט יש השפעה חיובית על שיקום הפרט; הם גם עוזרים להילחם בבידוד, בדעות קדומות ואי-שוויון.
קידום ספורט לאנשים עם מוגבלויות צריך להיות אחד מעמודי התווך של מדיניות השילוב של החברה והעבודה. כתוצאה מכך, יש צורך לארגן ולהסדיר את התחרויות השונות, וגופים ציבוריים ופרטיים, המשתתפים בפעילויות ספורט לאנשים עם מוגבלות.
למעשה, האתגר המשפטי הגדול בכל הנוגע לקידום והסדרת ספורט נכים הוא דווקא הקמת מנגנונים יעילים יותר לאסוף, לתאם ולקדם את כל הפעולות והיוזמות מהשכבות השונות לקראת מטרה כללית. המטרה צריכה לשקף את המדינה ואת התקנות המשפטיות האוטונומיות.
יחד עם אסטרטגיות קידום ורגולציה, חיוני ליצור מנגנוני בקרה המשגיחים על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. עלינו לפעול למאבק בהדרה חברתית. והדרך להשיג זאת היא על ידי הקפדה על ביצוע המדיניות בזמן ובתקין על ידי הרשויות והארגונים המקבילים.
זכויות לנכים בספרד
בשנת 1975 הוכרו לראשונה זכויותיהם של נכים. זה קרה עם יצירת ההכרזה על זכויותיהם של נכים. זה היה אחד מאבני הדרך ההיסטוריות החשובות הראשונות.
שנתיים לאחר מכן, ב-1978, תתקיים בספרד התוכנית הלאומית למניעת מוגבלות. הוא קבע את תפקידי הרשויות הציבוריות ליצור מדיניות מניעה, שיקום, טיפול ושילוב עבור מוגבלויות פיזיות, חושיות ונפשיות.
תוכנית זו סימנה לפני ואחרי, שכן היא שימשה השראה לטקסט החקיקה הספרדי העיקרי בנוגע לתשומת הלב לנכות: חוק השילוב החברתי של אנשים עם מוגבלות (חוק LISMI 13982).
מאז פטירתו, ה-LISMI סיפק תרומות רבות. אחת מהן היא הכרה בצורך לקדם אינטגרציה ולהציע שירותים אינטגרליים באמצעות ספורט, פעילויות תרבות, פעילויות פנאי ובידור וכו'.
כמו כן, חשוב להדגיש את הפעולות המשפטיות והחברתיות כדי לייעל את הנגישות; במיוחד במרחבים ציבוריים, על פי הצהרת ארגון הבריאות העולמי בשנת 2011. במובן זה, עלינו לתת אזכור מיוחד לפעולות של הפדרציה הספרדית של אנשים עם מוגבלויות פיזיות.
לבסוף, אנחנו לא יכולים לשכוח שגישה מובטחת היא מרכיב מרכזי עבור אנשים עם מוגבלויות להשתלב בחברה. היא מאפשרת להם ליהנות מחיים מאוזנים עם עבודה, בריאות, השכלה וזמן פנוי, בין היתר.
