גזענות בספורט

קמפיין "תגידו לא לגזענות" של פיפ"א הוא דוגמה מצוינת לתעמולה נגד גזענות
קמפיין "תגידו לא לגזענות" של פיפ"א הוא דוגמה מצוינת לתעמולה נגד גזענות.
הנה אנחנו במאה ה-21, עדיין רואים גזענות בספורט. זה לא רק עניין של בטיחות, אלא גם חינוך חברתי.

כיצד ניתן להעניש אידיאולוגיות, אמונות ונקודות מבט? ושם בדיוק טמונה בעיית הגזענות בספורט. ההיסטוריה של האפליה הגזעית האתלטית החלה ממש לצד ההתמקצעות של ענפי הספורט עצמם. אמנם דברים השתנו, אבל הרבה מהבעיות עדיין נמשכות.

עברנו כברת דרך מהתקופה שבה ג'קי רובינסון חתמה על חוזה שמקבל עלבונות גזעניים ובוז. אבל היום אנחנו עדיין יכולים לראות את הגזענות בפעולה. בעולם הספורט הנוכחי שלנו, תצוגות גזעניות אלו נועדו לעיני כל הודות לתקשורת.

כיצד משתמשים בהעלבות גזעניות בספורט כיום?

כיום, יש אנשים שבוחרים להשתמש בגזענות כדרך לפרוץ את הריכוז של הספורטאי. וכדורגל פשוט עשוי להיות הדוגמה העיקרית לראות את סוגי ההתנהגויות המטרידים האלה.

גזענות לא מתרחשת רק בליגות כדורגל לגברים ברחבי העולם. לדוגמה, בפברואר 2019 מאמן קבוצת כדורגל הנשים ברצלונה FC דיווח על עלבון גזעני כלפי אחת השחקניות. הקורבן, אנדרסה אלבס, הורחקה מהמשחק לאחר שהגיבה באגרסיביות לעלבון.

יתר על כן, אמירות גזעניות אינן בלעדיות למגרשי כדורגל. גם ליגת הבייסבול וכדורסל היורוליג תיעדו גם עבירות אחרונות. בעיה נוספת עם ביטויים גזעניים היא שהם יכולים להגיע מכל מקום ולתקוף כל אחד.

כל אחד יכול להיות קורבן לגזענות

לספורטאים מקצועיים יש קשר ישיר עם שחקנים אחרים והציבור. והציבור שלהם מרבה להטיח מזמורים וביטויים רציניים בדרכם. אבל זה לא תמיד זורם בכיוון הזה. ב-6 באפריל 2019, עובד בצוות RCD Espanyol השתמש בביטוי גזעני נגד אוהד.

בנימה דומה, שחקנים הם לא היחידים שפונים לגזענות כדי לזרוק את יריביהם. היו מקרים שבהם חלקים שלמים של צופים הצביעו על שחקנים בעלי עלבונות גזעניים.

המציאות הנוראה שהייתה של ג'קי רובינסון נגעה גם לשחקני הכדורגל הנוכחיים כמו מריו באלוטלי, סמואל אטו ועוד. גם מאמנים, שופטים ואחרים המהווים חלק ממשחק הכדורגל היו גם קורבנות.

קשה לשלוט בגזענות, אבל אנחנו רואים התקדמות

גזענות בספורט: חינוך הוא המפתח
גזענות בספורט: חינוך הוא המפתח.

למרבה הצער, לא קל להעניש גזענות בהקשר ספורטיבי. למרות העובדה שהערות גזעניות הן ביטויים שליליים, הניסיון לעצור אותן נוגד את חופש הביטוי.

נוסף על כך, מדינות מסוימות אפילו לא מחשיבות גזענות כרע. רוסיה היא הדוגמה הבולטת, שהתבררה מאוד במהלך המשחקים האולימפיים והמונדיאל של 2018.

עם זאת, אופ"א עושה מאמץ להעניש גילויי גזענות. במאמר ה-14 של תקנות המשמעת שלהם, הם מתארים עונש על מקרים גזעיים הפוגעים בכבודו של שחקן. כעת, שופט יכול לעצור משחק בטענה של עלבונות גזעניים, אפילו מצד אוהדים.

כאשר שופטים קוראים נגד גזענות, מועדוני הכדורגל הם אלה שצריכים להתמודד עם ההשלכות. לפני זמן לא רב, השופטים הענישו שלוש קבוצות אירופאיות בהשעיה חלקית בנוסף לקנס: לאציו, דינמו דה זאגרב ושקטאר דונייצק.

אבל ההתקדמות קלה יותר בספורט בינלאומי כמו כדורגל. בענפי ספורט אחרים, כמו בייסבול או כדורסל, ענייני גזע ואופן הטיפול בהם תלויים לחלוטין באידיוסינקרטיה של המדינה המדוברת.

גזענות בספורט: חינוך הוא המפתח

בדיוק כפי שאנו רואים באירופה, נראה שמוסדות ספורט רבים בוחרים בקמפיינים חינוכיים. בסופו של יום, אפליה גזעית היא רעיון והמאבק נגדו צריך להתחיל בראש. אמנם אתה לא יכול לצנזר כל ביטוי גזעני, אבל אתה יכול לחנך כל דור להיות פתוח יותר.

תקשורת הספורט ממלאת גם תפקיד גדול בלחימה נגד מעשים גזעיים. חינוך מחדש של ציבור לוקח הרבה זמן, אבל יכול מאוד להיות שזה הפתרון היעיל ביותר. קמפיין "תגידו לא לגזענות" של פיפ"א הוא דוגמה מצוינת לתעמולה נגד גזענות.

לסיכום, גזענות היא בעיה בעולם הספורט שחורגת מביצועים אתלטיים. נלסון מנדלה שבר את ההפרדה בדרום אפריקה באמצעות רוגבי. כיום, גם לרשויות הספורט יש גזענות על סדר היום.

פופולריים